זה היה סתם עוד יום
של חול שבו ביתי היקרה התקילה אותי עם בקשה "אמא, בואי נכין יחד אוזני
המן".
מה, מה, מה??? מאיפה זה בא פתאום? זה הרי ידוע שאני לא מכינה אוזני
המן. המומחיות הגדולה שלי היא לקנות אותם מוכנים. למה להרוס מסורת מפוארת של שנים?
אבל כשגמד הבית מבקשת
משהו אמא ישר נכנסת למצב "הקשב מתוח". אתם בטח חושבים שאני רכרוכית לידה
(ואתם בוודאי צודקים) אבל דווקא במקרה הזה אני מרגישה שזכיתי לנקודות בונוס בלי
הצדקה. כי ברגע שהבקשה עלתה לאוויר (אחרי 5 דקות של בלבול וגימגום מצידי) נזכרתי
שבמקפיא הבית שוכבת לה אריזה של בצק פריך מתוק חמאה של מעדנות ושבלי הרבה מאמץ אפשר ליצור ממנו
אוזני המן ועוד המון גודיז אחרים.
אז אריזה נשלפה
מהמקפיא, עיגולים קורצו בלי שום מאמץ, שלל מילויים מילאו (לוקום, ממרח מרשמלו,
ריבת חלב ושוקולד), גמד הבית קיפלה לצורות אוזניים. ותוך 5 דקות נכנסה לתנור תבנית
של אוזני המן. 
תודו שיצאתי גדולה
(-:
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה