יום שני, 23 במאי 2016

הספר 'זוהר רוצה לעוף' - מאת תרצה דביר

ספר הילדים "זוהר רוצה לעוף" מביא את סיפורה של זוהר בת ה10, שבגיל ארבע שאיבדה את אביה במלחמת לבנון השניה.
הספר מספר על מערכת היחסים העמוקה והמורכבת של זוהר עם אימה ומשפחתה המורחבת שכל אחד מהם מתמודד עם האובדן בדרך שונה.
הספר כתוב בשפה קולחת מנקודת מבט של זוהר הצעירה ויכול לסייע לילדים ולתת להם כלים כיצד להתמודד עם אובדן ומוות.
הספר מצטיין בתיאור מדויק של יחסים בתוך משפחה יחידנית ללא אבא ושל התבגרות צעירה, תוך שימת דגש על כל הדקויות והתאמתן לגילאים של הקוראים. זהו סיפור מסעה של ילדה שהופכת לנערה מתבגרת עם תובנות על החיים.

אביה של הסופרת תרצה דביר, ניצולת שואה ובת יחידה, נפטר מדום לב כשהיתה בת 3 והיא נותרה עם אמה.
מסע הבריחה של השתיים מפולין, שאילץ את האם להתחזות לפולנייה רווקה ולהציג את תרצה כבתה של אחותה החולה,  ואף להשאיר את בתה במקומות מסתור שונים לתקופות ארוכות בזמן שהיא עצמה יצאה לפרנס את בתה, הפכו את יחסיהן של תרצה דביר ואמה למורכבים. תחושת הנטישה שהופיעה בכל פעם שנעזבה תרצה במקום מסתור כלשהו, והקושי של ילדה קטנה להבין מדוע אמא שלה אינה מציגה אותה כבתה, גרמו לה להרגיש לא רצויה, דחויה ולעיתים בלתי נראית.
האם אומנם הצליחה להציל את חייהן שלה ושל בתה בזכות האומץ והתושייה, אולם לילדה קטנה הדברים נראו אז אחרת.
בכתיבת הספר הסופרת תרצה דביר הצליחה להמציא מחדש את ילדותה הקשה בתקופת מלחמת העולם השנייה ולתקן דרכו את הקשר המורכב שלה עם אמא שלה, שגידלה אותה לבד.

הילדות המורכבת שחוותה בצל מלחמת העולם השנייה הובאה בספרה "הילדה של דודה לולה" המגולל את סיפורה של ילדה ניצול שואה, אשר ראה אור לפני 3 שנים וזכה להצלחה רבה.
זהו ספרה הרביעי של תרצה דביר, מחברת הספרים "זה לא השם שלי", "אינדיאה שלי" ו"הילדה של דודה לולה".

זוהר רוצה לעוף
איורים: נורית צרפתי
הוצאת גוונים
79 עמודים
55 שקל








אין תגובות:

פרסום תגובה